חגיםחוכמת האמונה

מאי חנוכה, פילוסופיה וחכמת הגוים לעומת התורה ודבר ה’

מאת הרב אורי שרקי

(1) מדוע נלחמו חכמי ישראל בתרבות ההלניסטית?

פריסת עובדות היסטוריות על המאבק בין שתי תפיסות עולם.
המפגשים הראשונים בין היהודים ליוונים, והתפעלות היוונים מחכמי ישראל (עדות קליארקוס, תרגום השבעים).

שלום אנחנו רגילים לחשוב על חג החנוכה בפריזמה של קיום מצוות הדלקת חנוכיה גם באודי לפי המנהגים הסופגניות המסיבות השירים זה חג שמח אבל היום יש לנו הזדמנות משמחת מאוד מתארח אצלנו הרב אורי שרקי והוא ילמד אותנו את הדברים יותר קטנים של החג בין היתר המוטיבציה של המלחמה העיקשת בין החשמונאים לבניינים כבוד הרב בבקשה שלום וברכה תודה רבה על ההזמנה אני רואה שיש כאן ציבור גם לומד וגם אינטליגנטי ואף על פי כן אני ארשה לעצמי איזה שיער הדידקטית כלומר והיא שאם יש משהו לא ברור שאני אומר משהו אז לשאול מייד מדוע משומש דרכי שאני בטח לומר דברים פשוטים.

זה הולך ומסתבך כך שאין שום תקווה שאם משהו לא ברור באיזה שהוא שלב שזה התברר מה משך ההרצאה לכן מן הראוי מה שהוא לא נאמר בצורה ברורה להעיר על כך ומתוך כך דברים באוטו לגופו של עניין דוד דיבר על כך אני מדבר על כך שאנחנו מדברים על ההתנגשות בין שתי תרבויות שהיא הבסיס של הבסיס לחג החנוכה ההתנגשות בין יוון לישראל ונשאלת השאלה מה התוכנה התנגשות הזאת אם היית ניתנת למניעה ומה עומד ביסוד אפשר לומר של התרבויות האלה אני רוצה גם לציין שאנחנו רגילים מכל מיני סיבות לתאר את העולם בשחור לבן כלומר כמו במערבונים הטובים יש העניינים הרעים והבוגרים הטובים.

אז גם היהודים הם הטובים היוונים מראים ואנחנו גם אני חי משה התנגשות בין שתי הציביליזציות הייתה כזאת שאי אפשר היה בשום אופן שזה לא יגיע לידי פיצוץ אבל אני רוצה לעבור איתכם קצת על כמה עובדות היסטוריות בכל זאת מעניינות בנושא הזה ונראה שאני ארים הם בכלל לא פשוטים אגב מתי מתרחש האירוע של חנוכה ואם יריד החשמלאי משהו כמו 180 שנה אחרי הכיבוש של המזרח התיכון על ידי אלכסנדר מוקדון במה מדובר בתקופה ארוכה מאוד שבה לא מתרחש שום דבר שום התנגשות כך שמה שקרה בימי אנטיוכוס והגזירות נגד היהדות שהביאו בסוף להתקוממות הדבר הזה לא יהיה מובן מאליו אני גם רוצה להוסיף עוד נקודה מאוד משמעותית והיא שיש לנו אידיוט היסטוריות על המפגשים.

הראשונים בין היוונים לבין היהודים שומעים אותי מספיק טוב בסדר אוקיי ההתנגשות בין היהודים לבין היוונים המפגש אפשר לומר שהוא יתנהג המפגש הראשון המפגשים הראשונים אפשר לומר בין היהודים לבין היוונים היו מלווים מבחינתם של היוונים בעלות עצומה אני קצת ידיעות יש ידיעות הדתיות שקשה לסמוך עליהם אבל יש גם ידיעות שהרבה יותר מדוייקות למשל מה שמספר כל ארקוס arcos היה תלמידו אחד מתלמידיו של אריסטו אריסטו עוד תלמיד אלכסנדר מוקדון שכבש את העולם אפשר לומר את העולם התרבותי של ארקוס נספר על מפגש שהיה לאריסטו עם יהודי בשם.

שמעון והוא אומר שכנראה מדובר בשמעון הצדיק שהיה גם כהן גדול באותם הימים וגם ממוצרי המסורת של התורה שבעל פה וטליה רק אומר אריסטו התפעל מאוד מן היהודי הזה משום שהוא היה גם חכם וגם מלומד בכל החוכמות זה היה כל כך חג שאפשר היה לחשוב שהוא יווני ואנחנו מרגישים פה איזה שהוא חיכוך כלומר עבור היווני האופן שלו לשפוט את העולם זה ההתאמה לקטגוריות החשיבה ולא התודעה היוונית מה יש איזה מין סתימה כלפי האפשרות של תוכן אחר אבל בכל זאת יש כאן הערצה מה שקורה.

שני דורות מאוחר יותר ים המלח תולים ההוספות למאי עבר גטס באלכסנדריה של מצריים בעצם מי שהקים את הספרייה שהייתה המרכז התרבותי של כל העולם ההלניסטי באותם הימים זה היה האירוע של ההחלטה החגיגית לתרגם את התורה ליוונית שאנחנו רואים את המקורות שמדברים על כך בשל איגרת אריסטיאס פילוקטטס באיגרת הזאת אנחנו רואים שעבור הגג אלכסנדריה שבמצרים הרעיון שהתורה הולכת להתארגן ליוונית היה אירוע חגיגי שאין כמוהו הזמינו את הכהן הגדול הזמינו 70 חכמים זה מה שנתן לי תרגום ה-70 המפורסם וזה היה בשבילם אירוע אדיר אגב לפי המקורות הרבני.

זה בדיוק הפוך היהודים הגיבו בצורה חשוכה במיוחד ואמרו שביום שתורידי תורגמה התורה ליוונית היה חושך בעולם שלושה ימים אם אפשר לומר שמה שעבור קבוצה אחת הוא אור עבור הקבוצה השניה זה חושך זה דבר שצריך לברר על סך הכל עשינו לכם טובה שאנחנו מתרגמים את התורה ליוונית צריך להבין מה עמד מאחורי הרצון הזה של התרגום של התורה ליוונית הנחת היסוד של היהודים יספר מאוד חשוב מאוד חשוב שיכול לתרום דברים מאוד מעניינים לתרבות האנושית בכלל יש לו רק בעיה אחת שהוא כתוב בשפה שאף אחד לא מבין כתובים אז אנחנו נהיגה על את הספר הזה מתהום הנשייה אנחנו כמובן נאמר ליהודים תודה רבה שהם שמעו את האוצר.

הגדול הזה אבל סוף סוף עכשיו התעוררתי תרגם לשפה של התרבות הכללית של התרבות האולטימטיבי ויהיה מקום של כבוד לספר על זה בספרייה של אלכסנדריה לצד היצירות של אפלטון אריסטו זה יהיה במקום מכובד אפשר להבין שמבחינתם של היוונים התנהגות כזאת הייתה הכבוד המקסימלי שהם יכולים לתת לי איזה שהוא תוכן של חוכמה ולכן לא מובן מבחינתם של היוונים מה זה התגובה הרבנית הזאת אומרת איזה חושך ירד לעולם שהתורה תורגמה מה אכפת לכם שיתערבו אז אפשר לומר שבמשך זמן רב כשהתברר שיש קבוצה קטנה של יהודים כוהנים באזור מודיעין בגבעות של השומרון שלא כל כך מעוניין.

בהשתלבות הזאת במרחב התרבותי הכללית זה מה שיצר תגובה חריפה מצד אנטיוכוס הרביעי תביא לפה שושלת מאוחרת מתי התחיל לרדוף את היהדות אגב בסיועם של כמה יהודים יהודים שאפילו היו בר שמה בכהונה גדולה קנה שמות של יאסון אלקימוס ליהודים לכם אנטיוכוס ירגיש אופן אינסטינקטיבי שיש משהו שלא מוכן להכל אפשר לומר בתרבות הכללית של אותם הימים ואז התחילו הרדיפות מתוך כך תוך זמן קצר היה מרד החשמונאים בחג החנוכה ותודה על מה מדובר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button